Vayedaber

Simple Havroutah

Bekhoroth

Daf 49a

בְּבָא בְּהַרְשָׁאָה.

Traduction

This is referring to a case where one of the fathers comes with authorization to act on behalf of the other father to state his claim for him, and therefore the priest cannot reject his claim. But if they gave the money to two different priests an authorization is of no effect, as each priest can claim the other took the redemption money of the son who died.

Rachi non traduit

בבא בהרשאה. שני האבות כתבו הרשאה האחד לחבירו ובא בעל הרשאה ותובעו ממה נפשך אם שלי מת החזיר לי את שלי ואם של חבירי מת החזיר לי את שלו שהרי יש לי הרשאה:

וְהָאָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: לָא כָּתְבִינַן אַדְרַכְתָּא אַמִּטַּלְטְלִי! הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּכַפְרֵיהּ, אֲבָל הֵיכָא דְּלָא כַּפְרֵיהּ — כָּתְבִינַן.

Traduction

The Gemara asks: But didn’t the Sages of Neharde’a say: We do not write an authorization document [adrakhta] concerning movable property? Therefore, in the case of redemption, where money, which has the status of movable property, is demanded from the priest, an authorization document may not be used. The Gemara answers: This statement, that one does not write authorization for movable property, applies only when the respondent, in this case the priest, already denied the claim against him. But in a case where the respondent did not yet deny the claim against him we write authorization even for movable property. In the case of redemption, although the priest claims the one issuing the claim against him is not the father of the son who died, he does not deny that he received the money.

Rachi non traduit

אדרכתא. הרשאה אמטלטלי דהואיל ואינן בעין מיחזי כשיקרא שמא אין בידו משל זה כלום וחתימי סהדי אשיקרא:

היכא דכפריה. לוה למלוה תו לא כתב מלוה הרשאה עלייהו משום דמיחזי כשיקרא:

Tossefoth non traduit

ה''מ היכא דכפריה. תימה דללישנא קמא במרובה (ב''ק דף ע.) דלא מפליג בין כפריה ללא כפריה מאי איכא למימר וכן יש להקשות ממתני' פרק שבועת העדות (שבועות דף לג:) גבי איש פלוני כהן איש פלוני לוי דדייק הא מנה לפלוני ביד פלוני חייבין והא אמרת עד שישמע מפי תובע ומשני בבא בהרשאה ופריך והא אמרי נהרדעי כו' ה''מ היכא דכפריה כו' ומיהו ההוא איכא לאוקומי בפקדון ללישנא קמא דנהרדעי דכיון שיכול להקדיש בפקדון כדמוכח בפ' המוכר את הספינה (ב''ב דף פח.) גבי ההוא דאייתי קרי לפום נהרא ה''נ יכול להרשות דחד טעמא הוא כדמוכח ויש לתרץ הך דשמעתין [בקרקעות] ואליבא [דרבי] דאית ליה לקמן בפירקין (בכורות דף נא.) פודין בקרקעות כמו שפודין במטלטלי דאמקרקעי כתבינן אדרכתא דאמטלטלי דוקא לא כתבינן דאינו ברשותו אי נמי איכא לאוקמה כרבי נתן דמדרבי נתן יכול להוציא מידו אם חבירו חייב ואין לו מה לפרוע אי נמי איכא לאוקמה כגון שנתן אחד לחבירו במעמד שלשתן ומיהו צריך עיון דלמא היכא דאין יכול להוציא מידו בבית דין לא תקון רבנן מעמד שלשתן כי היכי דלא תקון מעמד שלשתן בכתובה משום דלא ניתנה לגבות מחיים כדפרישית בהחובל (ב''ק דף פט.) ועוד יש לתרץ דדלמא אם שניהם מצויים לפנינו ומצווים לתת לאחר חייב להחזיר ולא הוצרך להעמיד בבא בהרשאה אלא כדי שיוכל האחד להוציא מידו בפני עצמו:

אבל בדלא כפריה כתבינן. מה שנוהגים עכשיו לכתוב הרשאה אפילו כפריה אומר ר''ת דהיינו טעמא דלא כתבינן לנהרדעי היינו משום דמחזי כשיקרא כדאמרי' במרובה (ב''ק ע.) ובכתובות (דף פה.) מוכח דלמיחזי כשיקרא לא חיישינן ובמרובה [שם ד''ה אמטלטלין] הארכתי:

זָכָר וּנְקֵבָה — אֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם. תָּנָא רַב הוּנָא: שְׁנֵי זְכָרִים וּנְקֵבָה — אֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם.

Traduction

§ The mishna teaches: With regard to two women who had not previously given birth who were married to two men, and gave birth to a male and a female who then became intermingled, the fathers are exempt from the mitzva of redemption but the son is obligated to redeem himself, as he certainly has firstborn status. If the offspring were two females and a male, or two males and two females, all of whom became intermingled, the priest has nothing here. Concerning this case Rav Huna teaches: If they gave birth to two males and a female the priest has nothing here, despite the fact that one of them is definitely a firstborn, as each father can claim that his firstborn is the female. In addition, the sons are exempt as well, since each can claim that the female was his sister and born first.

Rachi non traduit

תני רב הונא. גבי שתי נשים של ב' אנשים שלא בכרו וילדו שני זכרים ונקבה במחבא אין כאן לכהן כלום ואע''ג דחד הוי בכור ממ''נ דאם האחת ילדה ב' זכרים האחד בכור ואם זכר ונקבה ילדה נמצאת חבירתה יולדת זכר לבדו והוא בכור ואפ''ה הבן אינו חייב לפדות את עצמו דא''ל שמא אין אני בכור אלא חבירי:

וְתַנָּא דִּידַן, כֵּיוָן דְּבִשְׁנֵי אֲנָשִׁים הוּא דְּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, בְּאִישׁ אֶחָד וּשְׁתֵּי נָשִׁים לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ — לָא מִתְּנֵי לֵיהּ.

Traduction

The Gemara asks: And with regard to the tanna of our mishna, why does he not state this case? The Gemara answers: Since you find this ruling that they are entirely exempt in a case where the women are married to two men, but you do not find it in a case of one man and two of his wives, as a firstborn was definitely born to that man and he must give five sela coins to a priest, the tanna does not teach the case of two women and two men either. The reason is that stylistically, the tanna prefers to teach the ruling: The priest has nothing here, only when the halakha is identical in a case of two wives of two men and a case of two wives of one man.

Rachi non traduit

באיש אחד ושתי נשים לא משכחת לה. דכיון דאיכא חד בכור יהיב ה' סלעים לכהן להכי לא תני ליה דכל הנך דתנא כאן אין כאן לכהן כלום שוין בין איש אחד ושתי נשיו בין בשתי נשים של שני אנשים:

מַתְנִי' מֵת הַבֵּן בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לַכֹּהֵן — יַחְזִיר. לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן — יִתֵּן. מֵת בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים — כְּיוֹם שֶׁלְּפָנָיו. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אִם נָתַן — לֹא יִטּוֹל, וְאִם לֹא נָתַן — לֹא יִתֵּן.

Traduction

MISHNA: If the firstborn son dies within thirty days of birth, although the father gave five sela to the priest, the priest must return it. If the firstborn son dies after thirty days have passed, even if the father did not give five sela coins to the priest he must give it then. If the firstborn dies on the thirtieth day, that day’s halakhic status is like that of the day that preceded it, as the obligation takes effect only after thirty days have elapsed. Rabbi Akiva says: If the firstborn dies on the thirtieth day it is a case of uncertainty; therefore, if the father already gave the redemption payment to the priest he cannot take it back, but if he did not yet give payment he does not need to give it.

Rachi non traduit

מתני' מת הבן בתוך ל'. אבכורות ודאין דעלמא קאי נמי:

יחזיר. דנפל הוה ולא מיחייב בפדיון עד לאחר שלשים:

כיום שלפניו. אף ע''פ שנתן יחזיר לו:

Tossefoth non traduit

מת בנו בתוך שלשים יום כו' יחזיר לו ה' סלעים. פירש בקונטרס משום דנפל הוא ובחנם פירש כן דאפילו קים לן ביה דכלו לו חדשיו בבן חדש תלה רחמנא:

לאחר שלשים אע''פ שלא נתן יתן. בפסחים בסופו (דף קכא:) אמרינן דאבי הבן מברך שתים ויש לספק כיון שמת אם מברך שהחיינו מכיון דזוכה לקיים המצוה ואין לתמוה אהא דלא מברכינן שהחיינו על כל מילה ומילה כמו על כל פדיון הבן דשאני מצות פדיון הבן דלא שכיחא:

מת ביום שלשים כיום שלפניו ר' עקיבא אומר כו'. בריש החולץ (יבמות דף לו:) אמרינן התם תניא ר''ש בן גמליאל אומר כל ששהה ל' יום באדם אינו נפל הא לא שהה ספיקא הוי ואיתמר מת בתוך שלשים יום ועמדה ונתקדשה אם אשת ישראל היא חולצת וברוב הספרים גרסינן בסוף פרק רבי אליעזר דמילה (שבת דף קלו.) מת ביום שלשים וכן גורס ר''י ור''ח גורס כן ונראה דגורס תוך שלשים דכיון דאמרי רבנן הכא יום שלשים כיום שלפניו ור''ח משוי ליה ספיקא ופליגי רבנן ורבן שמעון בן גמליאל גם ביום שלשים מה לי ביום שלשים ומה לי בתוך ל' יום גם בשאלתות גורס תוך שלשים ומיהו בהלכות גדולות כתוב דביום ל' אפילו פיהק ומת לא הוי נפל לרבנן ודוקא תוך שלשים הוא דאמרינן במסכת שבת פיהק ומת דברי הכל מת הוא משמע דגרסינן ביום שלשים ומפרשי מת כמשמעו פיהק ומת וקחשיב פיהק ומת ביום שלשים כיון שחי כל כך כנפל מן הגג תוך שלשים ועוד יש לקיים גירסא זו אם בנפל מן הגג ואכלו ארי ביום שלשים דוקא הוא דסמכינן אדרבנן ושמא אפי' לענין אבילות דהוי כבר קיימא:

כיום שלפניו. וא''ת דבריש החולץ (יבמות דף לז:) משמע דפשיטא לן מן התורה אפי' תוך ל' דחי הוא דאמר מת בתוך ל' ועמדה ונתקדשה אם אשת כהן היא אינה חולצת וי''ל דהתם בנפל מן הגג או אכלו ארי כרבנן דפליגי ארבן שמעון בן גמליאל בסוף ר''א דמילה אבל הכא בפיהק ומת דכולי עלמא מת הוא ומיהו אפ''ה איירי הכא בנפל מן הגג כי התם אין לחוש דהכי נמי פסקינן בסוף אם לא הביא כרבן שמעון בן גמליאל לענין אבילות להקל אף על גב דבאשת כהן דלא אפשר סמכינן אדרבנן ושריא בלא חליצה וא''ת דהכא מקילינן כל כך לענין אבילות אפילו באותו דחשבינן ודאי בר קיימא היכא דלא אפשר כגון באשת כהן ובמס' שמחות פ''ד (הל''ב) תנן הספקות אוננין ומתאבלין עליהן וי''ל דהתם בספק בן תשע לראשון או בן שבע לאחרון דגנאי הדבר שלא יתאבל לא זה ולא זה והרי הוא ודאי בנו של אחד מהן:

גְּמָ' מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן? גָּמְרִי ''חֹדֶשׁ'' ''חֹדֶשׁ'' מִמִּדְבָּר, מָה הָתָם ''וָמַעְלָה'' אַף הָכָא נָמֵי וָמַעְלָה.

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: What is the reason of the Rabbis, i.e., the first tanna, who hold that the mitzva of redemption applies only after thirty days have elapsed? The Gemara explains that they derive the meaning of the term ''month'' stated in this context by means of a verbal analogy from the meaning of the term ''month'' stated in the context of the redemption of the Israelite firstborn in the wilderness via the Levites. Just as there, with regard to the redemption through the Levites, it is stated: ''Number all the firstborn males of the children of Israel from a month old and upward'' (Numbers 3:40), i.e., after thirty days, so too here, with regard to the mitzva of redemption for future generations, where it states: ''From a month old you shall redeem'' (Numbers 18:16), the requirement: And upward, applies as well, i.e., only after thirty days.

Rachi non traduit

גמ' ממדבר. כתיב הכא (במדבר י''ח:ט''ו-ט''ז) ופדויו מבן חדש תפדה וכתיב במדבר (שם ג) פקוד כל בכור זכר מבן חדש ומעלה:

ומעלה. משמע לאחר שלשים:

וְרַבִּי עֲקִיבָא מְסַפְּקָא לֵיהּ, מִדְּאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב ''וָמַעְלָה'' גַּבֵּי עֲרָכִין, וְלָא גָּמְרִי מִמִּדְבָּר — הָווּ לְהוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד,

Traduction

And Rabbi Akiva is uncertain in this regard, as one could claim: From the fact that it was necessary for the verse to write ''and upward'' with regard to the mitzva of valuations: ''And if it be from sixty years old and upward'' (Leviticus 27:7), and it is not derived from the redemption of the Israelite firstborns in the wilderness that the phrase ''from…years old'' means ''and upward,'' one can conclude the following: The redemption of the firstborn in the wilderness and valuations are two verses that come as one, i.e., to teach the same matter.

Rachi non traduit

מספקא ליה. אי גמרי מהתם דמדאיצטריך ומעלה בערכין אם מבן ששים ומעלה וגו' וגמר במסכת ערכין (דף יח.) שנה שנה לג''ש שכשם ששנת ששים כלמטה הימנו להחמיר אף שנת חמש ושנת עשרים כלמטה אע''ג דלהקל והוא הדין לענין בן חדש דיום ל' כלמטה אע''ג דלהקל ולא גמר חדש חדש ממדבר דלא יהא נערך עד לאחר שלשים:

הוו. דערכין ודמדבר סיני שני כתובין הבאין כאחד ואין מלמדין על פדיון הבן:

וְכָל שְׁנֵי כְּתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד — אֵין מְלַמְּדִין.

Traduction

And there is a principle that any two verses that come as one do not teach their common halakha to other cases. If so, the halakha with regard to the mitzva of redeeming the firstborn for future generations would be that the thirtieth day is like the following day, which is not in accordance with the opinion of the Rabbis.

אוֹ דִלְמָא: כִּי אֵין מְלַמְּדִין — לְעָלְמָא, אֲבָל לְגוּפַיְיהוּ — מְלַמְּדִין, וּמִשּׁוּם הָכִי מְסַפְּקָא לֵיהּ.

Traduction

Or perhaps one could say: When do two verses that come as one not teach their common halakha? That is with regard to general halakhot, i.e., entirely different areas of halakha. But with regard to themselves, i.e., similar cases, they do teach. If so, one should derive permanent halakha of redemption of firstborns from the redemption of the firstborn in the wilderness. And it is due to that reason that Rabbi Akiva is uncertain concerning a firstborn on his thirtieth day.

Rachi non traduit

או דלמא כי אמר אין מלמדין. שני כתובין ה''מ לעלמא דלא משתעי מבכור ודערכין כמו אי הוה כתב חדש במידי אחרינא:

אבל לגופייהו. כגון בכורי דורות מבכורי מדבר דאידי ואידי בבכור הוא משתעי מלמדין ומדמספקא לן קאמר אם נתן לא יטול ואם לא נתן לא יתן:

אָמַר רַב אָשֵׁי: הַכֹּל מוֹדִים לְעִנְיַן אֲבֵילוּת, יוֹם שְׁלֹשִׁים כְּיוֹם שֶׁלְּפָנָיו. וְאָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּדִבְרֵי הַמֵּיקֵל בְּאֵבֶל.

Traduction

Rav Ashi says: All concede with regard to mourning that the thirtieth day is like the preceding day, i.e., if the son died on the thirtieth day it is considered as though he died on the day before and he has the status of a stillborn, and the rites of mourning are not observed. And the reason is as Shmuel says: The halakha is in accordance with the statement of the more lenient authority in matters relating to mourning.

Rachi non traduit

לענין אבילות. אם מת ולד בתוך שלשים אין אבילות חלה על אביו דאימר נפל הוא:

מַתְנִי' מֵת הָאָב בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים — בְּחֶזְקַת שֶׁלֹּא נִפְדָּה, עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָה שֶׁנִּפְדָּה; לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם — בְּחֶזְקַת שֶׁנִּפְדָּה, עַד שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ שֶׁלֹּא נִפְדָּה. הוּא לִפְדּוֹת וּבְנוֹ לִפְדּוֹת — הוּא קוֹדֵם לִבְנוֹ; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּנוֹ קוֹדְמוֹ, שֶׁמִּצְוָתוֹ עַל אָבִיו וּמִצְוַת בְּנוֹ עָלָיו.

Traduction

MISHNA: If the father of the firstborn dies within thirty days of birth the presumptive status of the son is that he was not redeemed, until the son will bring proof that he was redeemed. If the father dies after thirty days have passed the presumptive status of the son is that he was redeemed, until people will tell him that he was not redeemed. If one had both himself to redeem and his son to redeem, his own redemption takes precedence over that of his son. Rabbi Yehuda says: The redemption of his son takes precedence, as the mitzva to redeem the father is incumbent upon his own father, and the mitzva to redeem his son is incumbent upon him.

Rachi non traduit

מתני' שלא נפדה. דלא עביד איניש דפריק תוך שלשים עד שיביא ראיה:

לאחר שלשים בחזקת שנפדה. דכהן הוי מוציא מחבירו והורע כחו:

עד שיאמרו לו. לבן שצוה אביו בשעת מיתתו שלא נפדה ובאמירה סגיא בלא עדות גמורה דהך חזקה דמחזקינן ליה בחזקת שנפדה לאו זו היא חזקה מעלייתא דרובא דאינשי לא עבדי למפרע חובו מיד והכא לא שייך למימר עד שיביא ראיה דהכא יכול לומר לו הבן לכהן דעלמא יהביה אבא:

שמצותו על אביו. מצות פדייתו של אב זה היתה על אביו שמת ומצות בנו עליו:

גְּמָ' אִיתְּמַר: הַפּוֹדֶה אֶת בְּנוֹ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, רַב אָמַר: בְּנוֹ פָּדוּי, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין בְּנוֹ פָּדוּי. דְּכוּלֵּי עָלְמָא ''מֵעַכְשָׁיו'' — אֵין בְּנוֹ פָּדוּי, לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם וְאִיתַנְהוּ לְמָעוֹת — וַדַּאי בְּנוֹ פָּדוּי.

Traduction

GEMARA: It was stated: In the case of one who redeems his firstborn son within thirty days of his birth by giving a priest five sela coins, Rav says his son is redeemed and Shmuel says his son is not redeemed. The Gemara explains: Everyone agrees that if the father said: He is redeemed from now, that his son is not redeemed, as the obligation to redeem the son is not yet in effect. Likewise, if the father says the redemption should take effect after thirty days, and the money is still there, in the possession of the priest, after thirty days, his son is certainly redeemed, as the money is in the priest’s possession when the obligation of redemption comes into effect.

Rachi non traduit

גמ' דכ''ע. אי אמר ליה מעכשיו יהא בנו פדוי לאו פדיון הוא אלא מתנה בעלמא דהא בתוך שלשים לא שייכא פדייה ואי אמר בתוך ל' הרי לך המעות ולאחר שלשים יחול פדיון בני ואיתנהו מעות ביד כהן בעין לאחר שלשים ודאי פדוי כמאן דיהיב להו ניהליה השתא:

כִּי פְּלִיגִי לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְנִתְעַכְּלוּ הַמָּעוֹת, רַב אָמַר: בְּנוֹ פָּדוּי, מִידֵּי דְּהָוֵה אַקִּידּוּשֵׁי אִשָּׁה, הָתָם לָאו אַף עַל גַּב דְּנִתְעַכְּלוּ הַמָּעוֹת — הָווּ קִידּוּשֵׁי,

Traduction

They disagree in a situation where the father says the redemption should take effect after thirty days but the money was squandered away in the meantime. Rav says his son is redeemed, just as is the halakha with regard to the betrothal of a woman on the condition that it takes effect after thirty days. In that case there, is it not correct that even though the money was squandered away during the thirty days it is a valid betrothal?

Rachi non traduit

נתעכלו. שאינן בעין:

אקידושי אשה. דאי יהיב לה השתא מידי ואמר לה התקדשי לאחר שלשים יום הויא מקודשת כדאמרינן במסכת קדושין (דף נט.):

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source